<h1>סמ"ג עשין סימן כ"ז</h1>
<h2>דף כג.</h2>
כל מצות עשה מברכין עליהם קודם לעשייתן, וכן כל מצות עשה מדברי סופרים בין מצוה שיהא חובה מדבריהם כגון מקרא מגילה והדלקת נר של חנוכה ונר שבת בין מצות [עשה] שאין חובה כגון עירוב ונטילת ידים מברכין עליהם קודם לעשייתן אקב"ו לעשות ואמרינן בפרק במה מדליקין היכן צונו מלא תסור וגו' אשר יאמרו לך תעשה, נמצא עניין הדברים והצעתן כך אקב"ו בהם לשמוע מאילו שצוו לקרות המגילה או להדליק נר שבת או חנוכה (ע"פ רמב"ם ברכות פי"א הל' ב'—ג'). גרסינן בפסחים בפרק קמא (ז' ב') חוץ מן הטבילה שאין מברכין אלא לאחריה, פר"ח (ע"ש ובתד"ה על) שמפני טבילת הגר שאינו יכול לומר וצונו עד אחר המילה וטבילה תקנו שכל [ה]טבילות אחרות יברכו אחריהן, וכן יש לומר שמפני נטילת ידים שאחר בית הכסא שאינו יכול לברך עד אחר נטילה תקנו בכל נטילות אחרות שלא יברכו עד אחר נטילה ויש מפרשים שנחשב עובר לעשייתן מפני שאין מצות נטילה נגמרת עד אחר הניגוב כמו שבארנו למעלה (בסוף הלכות נטילת ידים).
<h2>דף עו:</h2>
אע"פ שאין ברכת המזון צריך יין אם בירך על היין צריך שידיח הכוס של ברכה בפנים וישטוף אותו מבחוץ (רמב"ם ברכות פ"ז הט"ו) כדמפרש בפרק שלשה שאכלו (נ"א א') ונוהגין רבים שאם נראה נקי די בכך (ע"פ תד"ה שטיפה) וימלאנו יין חי, ואוחזו בימינו אע"ג דקאמר אין לנו אלא ארבעה אלו אימין לא פליגי (ע"פ תד"ה אין), ופירוש חי שאין מזוג כי אם מעט ובפרק בן סורר ומורה (סנהדרין ע' א' ותו') קרי חי מזיג ולא מזיג [כי אם מעט], דחי לגמרי לא חזי לברוכי עליו כדאמר התם (ברכות נ' ב') דאין מברכין עליו ברכת המזון עד שיתן לתוכו מים ורב ששת היה מוזגו לגמרי בברכת הארץ כך פירש רבינו יעקב (שבת ע"ו ב' תד"ה כדי), ויש מפרשים שחי רוצה לומר על כוס שיהא שלם כדאמרינן בעלמא (ב"ק נ"ד א') שבירתן של כלים זו היא מיתתן (ע"פ תו' ריה"ח). וא"ר יוסי אין משיחין על כוס של ברכה (ברכות נ"א ב') אלא הכל שותקין עד שתכלה ברכת המזון (רמב"ם ברכות פ"ז הט"ו ע"ש). גרסינן בירושלמי דפרק שלשה שאכלו (דף נ"ו א') א"ר אבא שלשה דברים נאמרו בכוס של ברכה עטור ומודח ומלא שלשתן בפסוק א' (דברים ל"ג כ"ג) נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' שבע עטור, רצון מודח, מלא כמשמעו.
<h2>דף צה:</h2>
אמר רבא כלי שניקב בכונס משקה אין נוטלין ממנו לידים (חולין ק"ז א'). שאין שם כלי עליו ואפילו ניקב למעלה מרביעית, וכתב מורי שהיה נוהג רבינו יצחק כן אפילו בכלי שטף אע"פ ששיעור זה לא הזכיר בפרק המצניע אלא בכלי חרש. ואם הכלי ניקב בצידו נקב קטן פחות מכונס משקה ומחזיק רביעית למטה מן הנקב ובאין המים דרך הנקב על ידיו טהורות, אפס הנוטל מן המים העוברים חוץ לנקב ונופלים דרך שפת הכלי פסולים כיון שבאו על הנקב דמן הנקב ואילך אין תורת כלי עליו אלא למטה מן הנקב יש תורת כלי עליו מאחר שלא ניקב בכונס משקה.
